• barmnsk

אותנטיות בדיגיטל: הטוב הרע והמכוער

בעידן הפוסט-דיגיטלי, המאבק של כולנו מתרכז בסוגייה אחת: להיות אותנטיים.


Art: John Holcroft

בהמנון הניינטיז המפורסם עם ניחוח הפלנל ומרדנות הנעורים של להקת נירוונה "Come as you are", מספר לנו קורט קוביין שאין באמת דבר כזה, לבוא כמו שאנחנו, פשוט כי אנחנו המון דברים. אנחנו גם חברים וגם אויבים וגם ספוגים באקונומיקה, המלבין האולטימטיבי של כל מי שאנחנו "באמת".


המאבק להיות אותנטיים הוא מאבק של אנשים שרוצים להפוך למוצרים. אנושיות מטבעה, היא אמיתית. אנחנו לא צריכים "להיות" אותנטיים תוך כדי מאמץ, אנחנו כבר כאלה, מעצם העובדה שאנחנו בני ובנות אדם.

ועדיין, כל הזמן מספרים לנו שאותנטיות נמצאת שם, מעבר לקשת, שהיא המפתח להפיכת לקוחות ואנשים למאמינים שילכו אחרינו. כל מה שעלינו לעשות, הוא לצאת למסע של גילוי העצמי, ואז נבין מי אנחנו באמת.

המאבק למצוא את עצמנו ואת היישות האותנטית והתכל'סית שבתוכנו, הוא בעצם חלק בלתי נפרד מההפיכה של כולנו, למוצרים דיגיטליים. כולנו על המדף, מעצבים את קירות הפייסבוק שלנו בצבעים, צורות וסמלים שיעזרו לנו לספר לעולם, מה באנו לעשות כאן.

אנשים יכולים לבחור האם להצטרף למסע שלנו, לצפות בסטוריז שלנו ובכך - להבין מי אנחנו "באמת". כמו סופרמרקט דיגיטלי של פורנו רגשי, אנחנו יכולים לבחור לאיזה סיפור אנחנו בוחרים להתחבר. מה עושה לנו את זה ומתי הגיע הזמן, לדפדף למוצר הסיפורי הבא בתור.

כל כך הרבה פיצ'רים של פרסונליזציה בכל כך הרבה רשתות חברתיות מעידים על דבר אחד - גם אם אנחנו ישויות אנונימיות לחלוטין, ברגע שהצטרפנו לסופרמרקט הדיגיטלי בו לכל אחת ואחד מאיתנו יש סיפור, הפכנו לסחורה.

ולא, לא לכל אחד מאיתנו יש באמת סיפור, לפחות לא כזה שהתרגלנו לצפות אליו. בטח שלא כולנו מעוניינים להביא את הסיפור שלנו לפרונט. אבל סך כל הפעולות שאנחנו מייצרים בדיגיטל - משתפים, מגיבים, מלייקקים, מייצרות מעטפת דמיונית של מהלכי וצעדי סטוריטלינג כפויים. סושיאל מדיה מעצבים עבורנו סיפור, גם היכן שהוא לא נמצא. אלגוריתם אוסף סך פעולות ובונה פרסונה מדומיינת, שהופכת להיות סך כל הקיום הדיגיטלי שלנו.

כאשר אנחנו חושבים ובוחנים את עצמנו על מידת האותנטיות שלנו, אנחנו בסופו של דבר מביטים על עצמנו דרך משקפיים של מותג. כי מה זה אומר בכלל, להיות אותנטיים? זה אומר לבכות בפריים טיים? להעלות סיפורים אישיים לחשיפה של עשרות אלפי אנשים? להביא מורכבות אל מרחבים שלא יודעים להכיל אותה באמת?

אותנטיות כפי שאנו מכירים אותה היום, היא קריאה למבט עצמי בלתי פוסק פנימה, תוך חיפוש משמעות שכל מטרתו להוציא ולהנגיש החוצה. התפיסה שיש רגשות ״אותנטיים״ וכאלו שפחות, משרתת מנועים כלכליים של מימוש עצמי בעזרת ביטוי וחשיפה(מישהו אמר סושיאל מדיה?). אותנטיות מודרנית היא כלי כלכלי, זה הכל.

אותנטיות בדיגיטל, תמיד מצריכה מאיתנו לעשות משהו אקטיבי - לשתף, לספר, לחלוק, להביא, למדוד, להדגים, לתאר. יש משהו פחות אותנטי מזה?



162 views

©1991 by Bar Umansky