• barmnsk

כשקרמיט בכה: Meme's כמנוע דיגיטלי לבניית אידאולוגיה קהילתית

Updated: May 21, 2019




קרמיט הצפרדע, הדו-חיים המפורסם בתבל, כוכב סדרת הטלוויזה האלמותית " החבובות", Didn't See It Coming.


"ואוו! איזה אבסורד, אותו מקרר בגישה של כך שונה" שרה להקת הג'ירפות הישראלית בתחילת שנות האלפיים. כמו קול נבואי המספר לנו על עידן דיגיטלי קרב ובא של מסרים, דוברים ומשמעויות. עידן בו גם צפרדעים ירוקות לעולם לא יהיו יותר, רק צפרדעים ירוקות.

ואת כל זה, ספרו לקרמיט. אף אחד לא אמר לו שבשנת 2017 אזכורים של צפרדע ירוקה ברשת יהיו סמל להתעוררות קהילתית של תנועות עליונות לבנה, ניאו-נאציזם ומדיניות נוגדת הגירה. בביצה האינטרנטית יש צפרדע ישנה עם גישה חדשה. שלטון טראמפ לא הביא אותה, זאת היא שבעצם הכתירה אותו ואיפשרה לו לעלות לשלטון.


קוראים לה פפה הצפרדע.

תנועת ה-Alt-Right הקיצונית בארה''ב התכוננה לרגע הזה לא מעט שנים.

המהומות האלימות שהיכו בשרלוטסוויל, עיר במדינת ורג'יניה, לא היו תוצאה של התלקחות מפתיעה בשטח. הן גם לא היו תוצאה של שיח אלים ברשתות חברתיות. דור האינטרנט לא המציא את הגזענות. מה שהוא כן יודע לעשות, הוא לארוז מחדש תודעה קולקטיבית ולבנות סביבה קהילה חזקה של יצרני תוכן צעירים המבינים את האופן בו שפה דיגיטלית ברחבי הרשת מייצרת מציאות, בעיקר אם זאת משתמשת ב"הומור" בכדי להעביר את המסרים שלה בדלתות האחוריות של התודעה.

וכאן נכנס לתמונה פפה הצפרדע* ממש כמו היטלר, גם פפה נולד להורים שלא ידעו שהתינוק החמוד שלהם עומד להפוך לסמל של שנאה ואלימות. מאט פיורי, היוצר של פפה, המציא את הדמות עבור קומיקס בשם "Boy's Club", שם הוא זכה לככב בשיתוף פעולה יחדיו עם עוד 3 דמויות נוספות. את הקומיקס פירסם פיורי במרחב ה- Myspace האישי שלו בסביבות שנת 2005. מאז עברה הדמות תהפוכות סימבוליות של משמעות במרחב הדיגיטלי, כאשר נכון להיום היא מסמלת שנאת זרים ועליונות לבנה ונאסרה לשימוש ופרסום על ידי ארגונים שונים הנלחמים בגזענות. איך זה קרה? פרשנים רבים מנסים להבין מדוע נבחרה דווקא דמותו של פפה לייצג את הימין הקיצוני בארה''ב וכיצד התאפשרה הפרשנות החדשה שהעניקו לה גולשים לצבור תאוצה שכזאת: מדמות קומיקס מזדמנת בתרבות האונליין, לכדי סמל של מעצמת שנאה, זלזול וניכור ברשת. פפה התמים של ימי הקומיקס מצטייר כדמות זחוחה ביותר. מנותק. כמעט אפתי. לא איכפתי. ועדיין - יש הבדל בין זחיחות נוראית לגזענות מתפשטת. שכפולים ופרשנויות כמייצרי תודעה חדשה השינוי במשמעותו הסימבולית של פפה הצפרדע לא התרחשה בין לילה. היא נבנתה על יסודות תרבות השיח האינטרנטית, התפתחה יחד עם מגמות פוליטיות-תרבותיות שהיו שומרות הסף שלה, הכינו אותה לרגע הנכון בו תפרוץ בין דפי הפורומים אל המיינסטרים. זה התחיל מבדיחה פנימית של בלוגרים כבדים ומשתתפי פורומים בינם לבין עצמם. לאט לאט החלו הגולשים מאנישים את דמותו של פפה, מעניקים לה אג'נדות חברתיות ונטיות פוליטיות שונות.

זה היה עניין של זמן עד שקהילת שוליים כזאת או אחרת הייתה בוחרת לעצב את עצמה בראי טרנד דיגיטלי. החיבור בין דמותו הזחוחה של פפה לתחושת המרמור של הימין הקיצוני בארה''ב התחברו נפלא. יותר מתמיד, הם היו זקוקים לתהליכי יצירת שפה חדשה כחלק מבנייתם המחודשת של החזון המעודכן שלהם בעידן הדיגיטלי.

ושם, בתוך חדרי חדרים של פורומים עלומים, קהילות פייסבוק סגורות וקבוצות דיון "מינוריות", נולדה הפרשנות העיקרית שהפכה פופולרית: פפה הוא ניאו-נאצי שגודל בעליונות לבנה על פני פלורליזם תרבותי. הורה הסלמה. הדלת האחורית


בניגוד לתדמיתה השמרנית של המפלגה הנאצית בתקופת עלייתה לשלטון, דור ההנהגה החדש של קהילות ותנועות העליונות הלבנה והניאו-נאציזם בארה''ב הבין שצריכה להיות דרך אחרת לעצב את המרחב והזמן בהקשרים קהילתיים חתרניים. אם המנטרה הנאצית המקורית הייתה לעורר הפחדה ככלי מרכזי ליצירת ניכור חברתי בין קבוצות אתניות שונות, ההנהגה החדשה הפנימה שהפחדה זה הכי 1940. קשה לזעזע דור צעיר שגדל עם WIFI עם פוטומונטאז'ים של תמונות מהגרים יהודים לצד מאורות עכברים חשוכות. ההנהגה הצעירה של תנועת הימין האלטרנטיבי השכילה להבין שאין סיכוי שבאקלים התרבותי של 2015-16 היא תצליח להיכנס עם האג'נדה המחודשת שלה לתודעה התרבותית דרך דלת הכניסה הראשית.

אז היא עשתה את מה שגדולים וטובים ממנה עשו משחר ההיסטוריה, ובחרה להיכנס מהדלת האחורית נטולת המגננות, אל התודעה שלנו.


הומור. זהו שמה של דלת הסתרים המופלאה הזאת. זאת שמצליחה להכניס תכנים מזעזעים אם אג'נדה מובהקת למחשבות שלנו, כי הומור בדיגיטל תמיד מעוגן ב"די עם הפוליטיקלי קורקט המסרס הזה. תנו לנו קצת לצחוק ולדבר על X בלי לקבל סקילה חברתית. די למשטרת המחשבות".


כי מה כל כך מסוכן ב-Meme's מצחיקים ברשת, שהם קצת ביקורתיים, קצת בועטים, קצת עוקצים, קצת רדיקליים שמדברים על עליונות לבנה. הרי אלף אלפי הבדלות בין התמונות המצחיקות הללו למיין קאמפף.

או שלא?

ואז, הגיע ריצ'רד ספנסר


ריצ'רד ספנסר. בחור לבן ונאה בן 39. אמריקאי. כזה שתחשבו שכיף לשתות איתו קפה בסטארבאקס או לקנות איתו סניקרס של היפסטרים. אז הספנסר הזה? הוא מגה ניאו-נאצי. מנהיגה האידאולוגי של תנועת והתארגנות העליונות הלבנה בארה''ב, הגאון הקהילתי שהבין שהומור ו-Meme's בפרט הם הדרך האולטימטיבית של הקהילה שלו לעלות לתודעה מחדש ולצבור תאוצה עוצמתית מתמיד.

הנה משפט שאמר במסגרת ראיון לחברת החדשות Vice בדצמבר האחרון: “We memed alt-right into existence”

בראיון מדבר ספנסר על האופן שבו השתמשו חברי ההנהגה במהלכים אסטרטגיים חדשים בכדי לייצר תודעה. הם הבינו שבכדי להניע לפעולה, עליהם לארוז מחדש את האג'נדה הגזענית, ומה פחות מאיים מקטעי הומור ברחבי הרשת? ספנסר וחבריו הבינו ש: גלוחי ראש, קעקועי צלבי קרס, בגדי עור מאימיים - Out פרשנות אלטרנטיבית לדימויים מעולם הדיגיטל, שם חדש לאג'נדה ישנה ולוק היפסטרי- In

ספנסר הבין שהנראות של ניאו-נאציזם ועליונות לבנה חייבת להיראות ולהתנהג אחרת. קהילה ניאו-נאצית בדיגיטל חייבת להיראות סקסית. אז, איך גורמים לגבלס להיראות סקסי? דבר ראשון, משנים את השם והתקשורת הארגונית Alt Right זה ה-KKK החדש. תחשבו Tech, תחשבו סקס-אפיל. ממסרים מאיימים של הפחדה - למסרים המשתמשים ברטוריקות של הומור, הגחכה וזחיחות. דבר שני, משנים את הברנדינג.

תשכחו מהגברים לבושים בסדינים לבנים עם חורים לעיניים שרצים ביערות עם לפידים. מעכשיו, תחשבו על מובילי קהילה צעירים, שנונים, מעורים בתרבות ה-Web, אלטרנטיביים. כאלו שאי אפשר להתעלם מהעובדה שיש מצב שהיינו עושים להם Swipe ימינה בטינדר. כאלו שאומרים דברי שטנה ועדיין, לא נראים *כל כך* קיצוניים. דבר שלישי: לוקיישן, לוקיישן לוקיישן. על מובילי הקהילה שלנו להיות נוכחים אונליין ולעודד הטמעה של תרבות דיגיטלית Bottom-UP בתוך הקהילות שלהם. דבר רביעי: שוכחים מגבלס. מאחסנים אותו יפה בויטרינה יד שנייה שקנינו בשוק פשפשים של טוהר הגזע ליד סמלים ארכאיים אחרים ומשתמשים בו במקרה הצורך. לעמוד על כתפי ענקים וכאלו, אתם יודעים. וכך זה נראה במציאות:


בגיף המופלא שמעל, תוכלו לראות שני דברים. אחד: ספנסר חוטף בוקס לפנים. נפלא. השני: הוא עוטה על דש הג'קט שלו סיכה של פפה הצפרדע. מנהיג ימין קיצוני משתמש בדימוי שהכתיבו לו מאמיניו, ועוטה אותו על דש הג'קט שלו. עזבו את שיגעון הגדלות של היטלר. הימין הקיצוני בארה''ב קורא לגולשים לעצב את השיח, וויזואלית, טקסטואלית וסימבולית. כי מדובר בקהילה דיגיטלית שקשובה לחבריה. לטוב או לרע, מדובר במהלך מהפכני שעוד לא נראה כמותו בפוליטיקה האמריקאית. מהזירה הדיגיטלית לזירת האופליין, ובחזרה


כוחה האמיתי של קהילה נמדד ביכולת של מנהיגיה להפוך את נכסיה הדיגיטליים לנכסים פיזיים. בקייס סטאדי של ספנסר וקהילת הימין הקיצוני שלו, מדובר במהלך אסטרטגי מורכב ובעל השלכות אדירות על החיים של כולנו.

תחשבו על זה: כיצד יצליחו מנהיגי קהילת הימין לגרום לעשרות אלפי מפגינים לצאת מהארון הדיגיטלי ולספר לעולם שכן, הם ניאו-פאקינג!-נאצים במדינה שאמורה להיות, דמוקרטיית המהגרים הגדולה בעולם. ספנסר ושותפיו להנהגה הכינו טוב טוב את השטח, ליום המיוחל בו יהפכו נכסים דיגיטליים למהפכה אנושית בוערת. בארבעת השנים האחרונות הם ארגנו עשרות כנסים, שידורים חיים, אירועים, הרצאות בסגנון TED ו-Meme's וויראלים, דואגים להפיץ אותם בכל רחבי הרשת, להטריל שיחות ולדחוף אג'נדות רדיקליות למקומות בהם הן לא רצויות.


הם יצרו מערך שיווק אדיר ברשתות חברתיות שכל מטרתו הייתה לדבר את המסרים שהקהל הצעיר והחדש שלהם הביא אליהם. הם יצרו אג'נדה חדשה, הומוריסטית ובועטת, כזאת שהייתה גורמת לכל קצין SS לירות להם בראש. עכשיו, אחרי מהומות שרלוטסוויל וההפגנות האלימות בכל רחבי אמריקה, אחרי שפורסמו פרצופים של מפגינים שונאי אדם ברשתות הטלוויזיה האמריקאית בגאון - יכולים מובילי הקהילה לצעוד הלאה, ולהביא את הקהילה שלהם אל עבר לב ליבו של הקונצנזוס האמריקאי.

פינת התכל'ס, או: אוקיי, הלחצת אותי לגמרי. איך אני לוקח את כל הרוע הזה ומביא אותו לקהילה החמודה, הסובלנית והמגניבה שלי?

תרבות ה-Meme's מייצרת תודעה. הומור וייצוגים וויזואלים וטקסואליים בשטח קהילתי דיגיטלי הם חומרים בעלי משמעות אדירה, והם נמצאים בכל רגע נתון בכל רחבי הרשת. להתעלם מהם יהיה פשע.

קהילות נבנות בכל רגע בספרה הדיגיטלית העשירה שמקיפה אותנו.

תתי-נישות מתקבצות להן יחדיו סביב נושאים ועולמות שונים ומשונים, מה שאומר בזה רק עניין של זמן עד שכל אותם חברי קהילות יצרו לעצמם שפה ונראות אינדיווידואלית, המעניקה פרשנות וחיים לדימויים קיימים נורמטיביים.

כי Meme's בסופו של דבר, הם עוד מדיום ופלטפורמה בעזרתה אנו יכולים לספר את הסיפור שלנו ברשת. מדובר במהלך סטוריטלינג מבריק של ממש, אשר הצליח להכניס לשיח מושגים, דימויים ותפיסות תוך שימוש בשפה וויזואלית שנתפסת לא מאיימת - כי היא מצחיקה. ואם זה מצחיק, זה לא מזיק.

*הערת שוליים : במסגרת פוסט זה אדבר המון על ה-Meme של פפה הצפרדע. בהחלטה מודעת, בחרתי שלא להכניס תמונות שלו לפוסט, מכיוון שהיום אזכורים שלו ברחבי הרשת נחשבים לגזעניים ובוטים מאוד. כמו עם כל שמאלנית שיש לה בלוג, פחות בא לי שדבריי יפורשו לא נכון. אם אתם לא מכירים את הדימוי, מוזמנים לחפש אותו ברשת. כן, גם אני חלק ממשטרת ה-PC ואני לא מתנצלת.


333 views

©1991 by Bar Umansky