• barmnsk

הנה, אמרתי את זה: נמאס לנו ממיטאפים


הגיע הזמן שאגיד את זה בקול רם: נמאס לנו ממיטאפים, נחנקנו. כל שני וחמישי, בולמוס של אירועים, תתי-אירועים ומיני אירועים של קהילות שיוצאות מהאונליין לאופליין.


אני לא הייטרית, בדיוק ההפך. אין דבר מרגש ונפלא יותר מלראות כוח ונצנוץ של קהילה, שנולדה במרחב מסוים וכעת בשלה מספיק, בכדי לעבור למרחב חדש, כזה שמתרחשים בו ניסים ואפשר לקרוא בו תווי פנים ולהאזין בו, לפעימות לב ממשיות. אבל בואו. התבנית הפכה ידועה מראש: זה לא מיטאפ, זה כנס של פיהוקים.


חברי וחברות הקהילה שלכם נכנסים לחלל, מנשנשים קצת בורקסים והופס, ישר עוברים לישיבה פאסיבית מול מרצות ומרצים אורחים, שלרוב- מגיעים בכלל מחוץ לקהילה. יש כמובן, את הנאומים הפורמליים על מצב הקהילה, ההתקדמות שלה וחדשות מהשטח. אבל זה תמיד ארוך מדי, סזיפי ומסורבל. במקום לעשות את, מדברים על. בולמוס של אירועי אופליין קהילתיים פוגעים באירועים שבאמת מייצרים משמעות ייחודית עבור קהל מסוים, במרחב מסוים, ובזמן מסוים. תבינו- א.נשים לוקחים בייביסיטר, יוצאים מוקדם מהעבודה, מגיעים למטלות הבית והסידורים שלהם ב-21:00 בערב, וכל זה, כדי ששוב מישהו אחר, יספר להם מה הם צריכים. רוצים לצאת מהאונליין לאופליין? 1. נסו לבנות מסעות של תוכן, ביטוי אישי ומשמעות עבור הקהילות שלכם. זה חייב להיות מרגש, ייחודי ובגובה העיניים. הם עומדים להקריב לא מעט כדי להספיק ולהגיע לקחת חלק במיטאפ שלכם. נסו לתכנן את הדרך אל הלב שלהם: מה תרצו שהם ירגישו, מרגע הכניסה שלהם למרחב ועד סיום האירוע: איך תיראה עמדת ההרשמה, האם המינגלינג בהתחלה הוא חופשי או שיש תכנית בונדינג מסודרת, האם הלו''ז מפורסם במקום נגיש וברור לכולם, מי מעביר את התוכן במהלך האירוע, איך ממשיכים ומנהלים דיון עמוק שרוצה להימשך מעבר לזמנים שהקצבתם לכל מסגרת תוכן גם מחוץ לאירוע, איך אפשר להצטרף למאמץ הקהילתי בהמשך הדרך והכי חשוב: מה קורה בגזרת הנשנושים? המלצה חמה: וותרו על הבורקסים. מיצינו. אנחנו באמת יכולים יותר מזה, גם אם זה אומר להכניס את הקהילה לעניינים ולבקש מכל מי שמעוניין להביא נשנוש טעים בזרועותיו אל האירוע עצמו.


2. צרו רצף אירועים עם היגיון פנימי. נסו לפצח, מה מחבר בין המיטאפים הקהילתיים שלכם, אחד לשני ואל חברי וחברות הקהילה שלכם. נמקו. קודם כל, פנים ארגונית: מהי הסיבה ליציאה לאופליין עבורכם, צוות ניהול הקהילה? האם המטרה היא יצירת אינטגרציה בין חברי וחברות הקהילה הקיימים? האם בכדי לחשוף את בשורת הקהילה שלכם, דווקא לקהלים חדשים? ואולי בכלל יש כאן הזדמנות לשיתופי פעולה אינטרדיסציפלינריים מעניינים, שיקחו חלק בבניית שפה ובשורה קהילתית ייחודית? אחר כך, את החוויה של חברי וחברות הקהילה שלכם: מה הם עומדים לעבור באירוע? מה הם מקבלים ממנו? האם הוא מתאים לכלל הקהילה, או לנישה ספציפית בתוכה? האם יש מישור פרקטי לתוכן שמדבר על השראה באירוע, ואם לא- איך ממנפים השראה לעשייה בהמשך הדרך? 3. תשאלו את עצמכם אם אתם הייתם באים לאירוע כזה, משלמים חנייה, מזמינים בייביסיטר או יוצאים שעה וחצי יותר מוקדם מהעבודה (זה כולל כמובן, שיחת ריכוך עם הבוסית לפני). יופי, נכון עניתם "כן, ברור שהייתי באה"? אז זהו, שלא. זה הזמן להיזכר שאתם ממש לא חברי וחברות הקהילה שלכם, אז כדאי להכניס לתהליך הבנייה והעיצוב של האירועים, התוכן והאג'נדה כמה חברי וחברות קהילה נאמנים מהשטח, שיעניקו לכם עוד פרספקטיבות שלא חשבתם עליהם בכלל.

כן, מבאס אותי לשמוע א.נשים שמכתירים קהילות כטרנד. האמת? זה אפילו קצת מפתיע אותי.


״עוד מילת באז שסופה לחלוף״, סיננה אליי קולגה לפני כמה ימים, גרמה לי לתהות אם היא בכלל מבינה מה אנחנו מנסים לעשות כאן. (רמז: אנחנו מנסים לבנות מנועים של א.נשים שמאמינים במטרות משותפות כדי לצמוח, להתקדם וללמוד מי אנחנו ומה לעזאל ההיגיון שבקיום האנושי שלנו. אין באמת תשובה, אבל זה אחלה מסע של חיים שלמים לא?) אז כן, יש לנו אחריות להצדיק את אירועי האופליין הקהילתיים שלנו, לצקת אליהם הזדמנויות ותהליכים עמוקים יותר, מעוד סשן קצרצר ונחבא אל הכלים של שולחנות עגולים. אחרת, פשוט נגשים את מה שהקולגה שלי אמרה ורבים מהסקפטיים מאיתנו מדמיינים: שקהילות הן שום דבר מעוד טרנד ריק וטיפשי. בואו נוכיח להם אחרת.


219 views

©1991 by Bar Umansky